"אימון שינה" שטויות במיץ עגבניות? או כותרת רעה לתהליך משנה חיים?!

ליווי ותמיכה בתינוקות זוכה בשנים האחרונות להכרה רחבה אבל גם ללא מעט ביקורת, ומדי פעם מתעוררים ויכוחים בין אלה שתומכים בייעוצים השונים לבין אלה שרואים בהם התערבות בדרכו של הטבע. אז הינה כמה נקודות חשובות בעניין –
בכל הנוגע למנגנוני השינה הטבע חכם, והוא זה שקובע את כללי המשחק.
למשל, בתחילת חיי התינוק הטבע דואג לדינמיקה הורמונלית שמותאמת בדיוק לצרכיו של הרך הנולד. רמות המלטונין נמוכות, הביולוגיה מנוהלת על ידי מערכת הומאוסטטית שאינה מגיבה לגירויים חיצוניים (כמו יום ולילה, או אור וחושך), ומי שמנצח על התזמורת הזו הם דווקא הורמונים מעוררים, שכשהם נסוגים מתאפשרת שינה (חלונות שינה).
ולמה הטבע בחר לעשות זאת?
ממניעים השרדותיים. בחודשים הראשונים המערכות השונות (ביניהן מערכת העצבים מערכת הנשימה, מערכת העיכול) עוד לא הבשילו לגמרי. שינה מחזורית הכוללת התעוררות מדי פעם, מבטיחה בקרה על המערכות, ופעילות סדירה שמגינה על הגוף. ההתעוררות נועדה בין היתר לאכילה, לבקרה על הנשימה וכדומה. אלה חשובים יותר משינה בחודשים הראשונים.
המערכת המאפשרת הבחנה בין יום ולילה, הולכת ומבשילה ומגיעה לתפקוד מיטבי בגיל 5 חודשים לערך. המלטונין, הורמון השינה המפורסם, מגיע לרמות תפקודיות מיטביות ובזכותו (ובמיוחד בזכות השמש) נוצרת הבחנה בין יום ולילה. בשלב זה המלטונין מופרש ברמות גבוהות כדי שהתינוק יוכל להיות פנוי לשינה, שנחוצה לו מאוד, ופחות עסוק בעוררות ובאכילה.
אז התינוק הוא "יצור חכם", שנולד עם התנאים הנכונים לשינה. עם זאת, לפעמים הסביבה שלו זקוקה להדרכה וליווי, בעיקר כדי שתאפשר לו לעשות את שלו. למה? כי אנחנו רוצים בטובתו. כי אנחנו מבינים שלמרות שהטבע עשה עבודה טובה – לפעמים דברים משתבשים. לפעמים צריך עזרה.
כשתינוק מתקשה לינוק, ההורים פונים ליועצות הנקה.
כשהוא מעוכב התפתחותית – אינו זוחל או אינו מתיישב – ההורים רצים לקבל הכוונה ותרגילים שיעזרו לו לצמצם את הפער;
כשהוא אינו סימטרי פונים לפיזיותרפיה;
כשיש לו גזים מנסים את כל תרופות הסבתא;
כשהוא לא הולך מוליכים אותו בהליכון;
זה לגיטימי, זה נכון וזה חשוב! הרי לא הייתם אומרים שזו דרכו של הטבע והזמן יעשה את שלו, נכון?
לכן, כשהתינוק לא ישן, פונים לייעוץ שינה. ממש כמו שלא היינו מחכים שעיכוב התפתחותי יסתדר מעצמו אין שום סיבה לחכות שהשינה אולי תסתדר מעצמה.
תחשבו על זה רגע –
מדוע לא להיעזר באשת מקצוע שמבינה דבר או שניים בפיזיולגיה של השינה? שמכירה את המאזן ההורמונלי המתרחש בכל שלב, את חלונות השינה, את מחזוריות השינה, את דפוסי ההתנהגות שמתאימים לכל שלב?
מדוע לא להתייעץ עם מי שיודעת להדריך לגבי ההתנהגות ההורית שלעיתים מחזקת התנהגויות מרחיקות שינה?
מדוע לא לטפל בגורמים שמפריעים ומרחיקים את התינוק ממה שהטבע כיוון ורצה?
מדוע לא לגלות אחריות והקשבה לחשיבות הגדולה של שינה עצמאית?

ואם רוצים ללכת בדרכו של הטבע – מי קבע שאכילה כל הלילה או קפיצה ממושכת על כדור באישון לילה היא טבעית ונכונה? אולי בלילה הכי טבעי זה לישון?! תחשבו על זה.
בהזדמנות זו הרשו לי לנפץ לכם כמה מיתוסים:
1. מטרת ייעוץ שינה היא לבנות את כישורי השינה של התינוק – לא "לאלף" אותו לישון.
2. ייעוץ שינה אין פירושו הפסקת כלכלת התינוק – התינוק יכול לאכול מספר פעמים בלילה ועם זאת ללמוד לישון.
3. ייעוץ שינה לא עוסק רק בללמד את התינוק להירדם, אלא בדברים שהתינוק צריך ללמוד ולעשות במשך היממה כולה, כדי שיוכל לישון טוב יותר.
4. המושג "אימון" נוצר כנראה על ידי מתנגדי האג'נדה. אני לא "מאמנת" תינוקות אלא מטפלת בקשיי השינה שלהם, תוך כדי התייחסות לפוטנציאל שלהם ולסיבות שהובילו לקשיים.
5. תינוקות מתקשים לישון מסיבות שונות. ייעוץ שינה אמור להיות מותאם לכל תינוק ותינוק בנפרד, ותפור בדיוק למידותיו – לכן זהו טיפול לכל דבר ולא "אימון".
אז, תנו לטבע לעשות את מה שהוא יודע לעשות, ותשאירו לי לעזור לכם לחזור לישון!
עדיין מתלבטים? רוצים לבדוק אם זה מתאים לכם? אתם מוזמנים להתקשר. אני כאן בשבילכם.