במה את עוסקת תזכירי לי….

שואלת אותי רופאת השיניים מבלי להתחשב שאני לא ממש יכולה כרגע לענות…

מממתמונה לפוסט שינייםמ
"אני יועצת התפתחות ושינה". אני עו
"מאבחנת ומטפלת בלקויות התפתחות קלות, וקשות.
אני מתמחה בטיפול בילדים בעלי צרכים מיוחדים, פיתחתי יחד עם קולגה שיטה פורצת דרך לטיפול בקשיי שינה-שיטת טיפול מערכתית המשלבת את הפן התפקודי וההתנהגותי.
"אה" – היא פוסקת"
"את מרפאה בעיסוק"
"לא, דווקא לא" אני עונה
"אני משלבת בטיפול שלי אלמנטים סנסומוטורים ותפקודיים אבל גם אלמנטים התנהגותים ותקשורתיים"
אני ממשיכה להסביר
ששיטת הטיפול שלי כוללת בתוכה רבדים רבים אני מסבירה שנקודת המוצא הטיפולית שלי היא תמיד לבחון מה התינוק או הפעוט צריכים ללמוד בכדי להתקדם:
מבחינה תפקודית, חושית, התנהגותית וכמובן תקשורתית אני מסבירה ומנסה להשחיל דוגמא אך היא מתקדמת לשאלה הבאה.
את קלינאית תקשורת? פסיכולוגית? מנתחת התנהגות? מה את? "
"אני לא זה, לא זה וגם לא זה" אני עונה.
אני סופרת עד 3 והנה זה מגיע- אני כבר מכירה את המתודיקה הקבועה…

"אבל מה למדת?? מאיזה תחום את מגיעה?"

אני מחכה שהיא תאפשר לי לדבר, מזכירה שאני בטיפול שיניים) זה גם מאפשר לי שוב לספור עד 3…
1,2,3

"למדתי 4 שנים רפואה סינית לאחר מכן למדתי בצעד ראשון- ליווי התפתחותי מלידה עד גיל 6 שנים. אני לא מתה על השם הזה אבל ככה קוראים לזה" – אני מוסיפה.
"למדתי aba שזו שיטת טיפול התנהגותית קוגנטיבית לטיפול בילדים על הרצף התקשורתי .
אבל בתכלס-
17 שנים של טיפול ומפגש עם אלפי או אפילו עשרות אלפי תינוקות כולל הכשרת מאות מדריכות תוך כדי ניהול מקצועי של המרכז הטיפולי גרמו לי לצבור נסיון קליני וידע רב"
אני פונה אליה מבקשת את כנותה את אומנם למדת שנים רבות אבל מה באמת קידם אותך? מה באמת הפך אותך להיות בעלת רקע ונסיון?" אני שואלת כמרימה להנחתה.
"איך למדת אבחנה מבדלת אמיתית? איך למדת שהרדמה אחת עובדת על מישהו בצורה כזו והשניה בצורה אחרת? איך הגעת להבנה ולמידה שמצבה של שן אחת ידאיג אותך יותר מהשניה? איך פיתחת טכניקות טיפול שהן כנראה שלך בלבד?"
.
היא נוטה להסכים איתי, ועונה:

"גם ברפואה זה ככה, הלימודים האמיתיים מתחילים בפציינט הראשון…"
לרגע זה נשמע לי קצת מבהיל (מאושרת על זה שאני לא הראשונה שלה) אבל ברגע לאחר מכן זה נשמע לי מוכר.

זה השלב בו הרגשתי שקיימת קרקע פוריה לשיח בין שתי נשות מקצוע שמבינות את הערך הקליני ואת משמעויותיו .

אז אני מספרת את ההשתלשלות המדויקת בעלת הערך האישי, מספרת על לימודי הרפואה הסינית שלמעשה הגיעו מהחלום ללמוד רפואה. על החיבור לעולם הגוף והטיפול, על האהבה הגדולה שלי לגוף האדם ולאנטומיה,על הערך הגדול שקיבלתי בלימודים האלו על אף ששנים חשבתי שהבחירה לא היתה נכונה. על מעגלי החיים שהובילו אותי ללמוד את רזי הטיפול והאבחון של תינוקות, מספרת על הכלים שקיבלתי בלימודי הרפואה הסינית שאיפשרו לי בלימודים לאחר מכן להסתכל על התינוק בצורה הוליסטית מערכתית, להבין את הקשר בין הקושי להרים או להוריד את הראש למבנה השלד של התינוק. את היכולת לייצר אבחנה מבדלת לכל תינוק ותינוק.
את הקשר בין טונוס לעיכובים,
את הקשר בין זקיפה וכפיפה בין שרירים אגונסטים לאנטגוניסטים. את ההבדל בין זקיפה גווית לזקיפה צווארית.
על החיבור לעולם ההתנהגותי , על הכלים ההתנהגותים שבהם אני עושה שימוש קליני.
על השפעת הסביבה על פוטנציאלים מולדים. על היכולת שלי לחבר את כל הכלים הטיפולים שלי יחד להכניס אותם לארגז טיפולי אחד שמאפשר לי לפתור ולתת מענה לילדים עם קשיים קטנים וגדולים.
אני מספרת ונותנת דוגמאות מתוך שנותי הקליניות מספרת על הילדים בעלי הצרכים המיוחדים, משוויצה ומראה סרטונים תוך כדי, מספרת על מקרים שהגיעו אלי לאחר תוכניות טיפול אחרות שלא צלחו, על הטיפול המערכתי בילדים עם פריקת ירך ובעיות אורתופדיות, על תינוקות מעוכבי הליכה שלעיתים כל מה שהם צריכים ללמוד זה לפול ועל התינוקות מעוכבי זחילה שלעיתים סיבת העיכוב קשורה לעובדה שאינם עצמאים מספיק. על הטיפול המערכתי בקשיי שינה ועל השיטה שפיתחתי על נירה וכיצד הפגישה עם התינוק יוצקת פן טיפולי נוסף.
על הקשר בין תינוקות שאינם מורידים את הראש לתינוקות שאולי לא מספיק מסוגלים להרפות ולסמוך.
היא מקשיבה לי בשקיקה מבקשת לשמוע סיפורים נוספים ומבטיחה להמליץ עלי. פותחת את היומן בכדי לכתוב לה תזכורות להמליץ לחברה הזו עם התינוק שלא ישן ולזו עם הילד שלא הולך ועל הדרך לקבוע לי תור נוסף ביומן.
אנחנו נפרדות לשלום ותוך כדי אני חושבת לעצמי איך אצור פוסט מהדיאלוג המעניין הזה  :)