מה זה תהליך שינה? מה קורה שם באמת? וכל מה שרציתם לדעת והתביישתם לשאול.

גם הורים עייפים שבטוחים ומשוכנעים שהם צריכים לעשות שינוי בבית, עסוקים במספר תהיות הקשורות למהות ולתוכן התהליך. לפעמים אפילו נדמה לי שחלקם עסוקים בתירוצים ואיני אומרת זאת כביקורת, מי לא מתרץ לפעמים ובמיוחד כשצריך לעשות שינוי? הדעות הקדומות על תהליכי שינה בוודאי שאינן מוסיפות. אך מה שברור כשמש זה ששינוי הרגלים, בכל נושא שהוא, דורש החלטה, אומץ, הרתמות וויתור על משהו שאולי במהותו פחות טוב אבל לפחות מוכר וידוע.
יוצא לי לדבר עם הורים שממש אחוזי אימה מהמחשבה על שינוי הרגלי הבית וסדר היום, הם רוצים שקשיי השינה יפתרו אבל גם מאמינים שקשיים אלו יפתרו ללא התערבות חיצונית. הורים, ובכלל אנשים מעדיפים לעתים את המצב הקשה והמוכר, מהמצב המשופר והלא מוכר. זה מוזר ומעניין אך גם סופר שכיח.
רובנו מעדיפים להישאר בזוגיות לא מדהימה, אך מוכרת. מעדיפים להישאר במקום עבודה שקצת מאמלל אותנו אבל חוששים לעזוב, כי מי יודע אם מחכה בחוץ משהו טוב יותר…
אנחנו תקועים עם אותו בוס מעצבן כי מי אמר שלהיות עצמאי זה קל יותר.
זה נכון, המוכר הוא יותר בטוח ואם ההנקה לאורך כל הלילה עובדת שיגעון אז נכון, זה מעייף וקשה וברור שזה קצת כיבוי שרפה אבל למי בא עכשיו להתמודד עם שינוי הרגלים?.
אז מה זה תהליך שינה בעצם?
אחת השאלות השכיחות שנוהגות לשאול אותי אימהות כשהן פונות אלי, זה באיזה שיטה אני עובדת? האם בשיטה שלי התינוק בוכה? האם אני מנחה להרים להוריד? או עובדת בטכניקות של הכחדה?-כאלה שנותנות לתינוק לבכות עד שלבסוף הוא מותש ונרדם.
אני בטוחה שיש יועצות שינה שיש להן תשובה חד משמעית לכל שאלה שהצגתי פה. אני לעומת זאת, תמיד מסבירה להן שתהליך שינה אינו עוסק רק בטכניקות. הטכניקות הן אמנם כלי טיפולי אבל העיסוק בטכניקה הוא טיפה בים בכל התהליך הזה שנקרא תהליך שינה. תהליך שינה בתפיסתי הוא תהליך משנה חיים. נכון זה יומרני קצת לומר זאת, אבל אני מרשה לעצמי, כי עובדתית, זהו באמת תהליך שהצלחתו תוביל לשינוי ברוב דפוסי הבית. אבחון קשיי השינה והטיפול בהם נעשה דרך מספר משקפות ודרך מספר כלי טיפול. בכדי להוביל תינוק לשינה טובה ובכדי להקנות לו כישורי שינה טובים, צריכים ראשית להבין ממה כישורים אלו מורכבים. כאשר אני פוגשת את ההורים והתינוק איני עוסקת רק בהנחיות ובאופן ההרדמה, ממש לא,להפך- אני מקדישה לכך דקות ספורות, אך בעיקר מתעסקת ונותנת מענה ופתרונות לדברים שהתינוק וההורים צריכים ללמוד במהלך היום בכדי שהתינוק ישן טוב.
לדוגמה: הורים שצריכים ללמוד להפעיל את התינוק בשעות הערות ולנהל משחק משותף. תינוק שצריך להרפות ולהירגע ובשביל זה הוא זקוק להורים שיקנו לו התנאים המתאימים, תינוקות שיונקים כל הלילה במקום לאכול ביום ומשלימים את עיקר כלכלתם בלילה. הורים שמתקשים להוביל את תינוקם בעוד הוא משכלל את יכולת ההובלה שלו מיום ליום- הזדמנות לספר על זוג הורים נחמד שהזמין אותי לטפל בקשיי השינה של בנם בן ה-3 בפגישה שהייתה אחה"צ פגשתי פעוט "מוביל" ,דעתן אפשר לומר קצת "בעל הבית" פעוט שאינו רגיל שמסרבים לבקשותיו ובכדי להשיגן מתנהג לעתים בצורה תוקפנית ומתבכיינת. הדגמתי להורים שאותם קשיים שבאים לידי ביטוי ביום באים לידי ביטוי בלילה ולכן הטיפול ההתנהגותי במקרה זה בקשיי השינה בלילה יוביל לשינוי גם ביום וכך גם להפך. הסברתי את הקשר בין ההובלה וההנהגה ההורית ביום להובלה הורית בלילה.
דוגמה נוספת היא תינוקות שצריכים להוציא מרץ ולהתעייף ובמקום לינוק בכדי להירגע, הם זקוקים לגירויים מעייפים. גירויים אלו יובילו אותם לשינה איכותית וטובה יותר. עכשיו קחו את כל הדוגמאות הללו ברור שכל אלו יובילו אותם לשינה טובה אבל האם כל אלו ישפיעו על מערכות יחסים אחרות ונוספות בבית? מה דעתכם? אם ההורה ילמד להוביל וליצר גבול בלילה האם זה יעשה שינוי גם ביום? אם הורה יקבל ממני הנחיה ברורה כיצד לשחק עם התינוק במהלך היום ובשעות הערות האם זה ישפר את הקשר ביניהם באופן כללי? ואם מדובר בהורים תזזיתיים שאינם יודעים להרפות ולא נחים לרגע, האם הנחיה לעזור לתינוק להרפות תעזור גם להם בצורה עקיפה? ומה אם התינוק ירדם בשעה מוקדמת וההורים יספיקו לאכול ארוחת ערב רומנטית מידי פעם זה יחולל שינוי? ואם אצור סדר יום עם משימות וחלוקת תפקידים ברורה האם הפנקסנות בין בני הזוג תפסק?
השבוע פגשתי זוג מהמם עם תינוק בן חצי שנה שמתקשה לישון ביום ובלילה,הם דיווחו על קושי בניהול השוטף ולחוסר תמימות דעים בינהם. לאחר מספר ימים דיווחו ההורים על שינוי מדהים: 8 דקות הרדמה בערב, התעוררות אחת בלילה
ומהרדמה על כדור פיזיו שמנעה מהם אפילו לצאת מהבית הוא עבר להרדמות במיטה.
ההורים דיווחו שעדין יש רגעים קשים הם אפילו הדגישו רגעים אלו יותר מאשר את השיפור הניכר. עוד הם סיפרו שמתעורר בחמש בבוקר עובדה שקצת מקשה עליהם. כשהסבתי את תשומת ליבם לשינוי הדרמטי שחל בארבעה ימים, הם הודו שנטייתם היא להסתכל על חצי הכוס הריקה. השיקוף שלי וההמלצה שלי לתת קרדיט לתינוקם.(התינוק עשה פה תהליך למידה מדהים) עזרה להם להבין כמה שווה להסתכל על החצי המלא של הכוס וזאת בזכות השיקוף שעשיתי להם. האימא אפילו אמרה לי שהיא מתכוונת לעשות שינוי בתפיסתה גם בנושאים אחרים בחיים. לא התכוונתי להיכנס לאזורים אלו אבל עובדתית זה תוצר לוואי של תהליכי שינה.
זוד נוסף שפגשתי סיפר שכל היום נסוב סביב הרדמות. ניהול סדר היום הוביל אותם לידיעה והבנה ברורה מתי התינוק שלהם אמור לישון מתי צריך לאכול מתי לשחק ובמה לשחק, היום נהיה פרודוקטיבי יותר, מעשי יותר ובעיקר רגוע יותר. העיסוק והמשחק המשותף עם התינוק בשעות ערותו הורידו בצורה משמעותית את הצורך במיוחד של התינוק בתיווך ההורי בזמן הרדמה- והתוצאות? ברורות.
היום, אגב, ממש היום, קיבלתי הודעה בבוקר ממשפחה שאני מלווה. תינוק שהתחיל להתהפך (ארבעה ימים אחרי ההדרכה) יודעים למה? כי ההורים הפעילו אותו כהוגן בשעות הערות. המטרה הייתה לעייף אותו, אבל התוצאה העקיפה הייתה התהפכות. נו איך לא?
כל אלו הם רק קצת דוגמאות מדברים שקורים ומתרחשים בתהליכי שינה.הצלחה של תהליך שינה טומנת בחובה כל כך הרבה דברים נוספים מעבר לעובדה שהתינוק מתחיל לישון בלילה ולהירדם באופן עצמאי.
תהליך שינה משפר ומשכלל את התגובות ההוריות, משכלל את המוטוריקה של התינוק את עצמאותו, את הניהול ההורי את הקצב של הבית ולפעמים, משפיע גם על סגנון ההורות ועל הקשר בין ההורים לתינוקם.
יהיו כאלו שיקראו לי קוסמת, וזה קצת מתיימר, אבל באמת, אני תמיד נדהמת לגלות את הקשר המדהים והמתבקש בין הקניית כישורי שינה לשינויים שהמשפחה עוברת ברמה האישית והמשפחתית. אז הורים שעדיין עסוקים בדעות קדומות ושואלים את עצמם אם הם בנויים לזה? אם זה קשה לעשות שינוי? אם זה שווה את זה? ובעיקר אם תהליכי שינה מצליחים?
תדעו שרק תרוויחו מזה והחיים שלכם אחר כך יהיו טובים יותר.