על הקשר בין שינה התפתחות ועצמאות

נזכרתי השבוע במפגש עם זוג מקסים של הורים עייפים (עייפים? מותשים!) עם תינוקת מתוקה בשם רוני. הם סיפרו שרוני בת העשרה חודשים, לא נרדמת בכוחות עצמה, יונקת עשרות פעמים בלילה, וזקוקה לתיווך הורי מלא כדי להירדם ולחזור לישון.
כשצפיתי ברוני זיהיתי שיכולותיה לא תואמות את גילה הכרונולוגי. לא זיהיתי סיבה ממשית לפער ההתפתחותי הזה, אבל גם הוריה סיפרו שאינה זוחלת, שהיא תלויה בהם מאוד, שכשמתרחקים ממנה היא מגיבה מייד בפאניקה ובוכה. באופן מובן, המצוקה שלה מעוררת אצלם רגש עמוק ורצון להיחלץ לעזרתה גם ביום וגם בלילה…
ככל שהתעמקתי במקרה, גיליתי שמדובר בילדה עם פוטנציאל התפתחותי ופוטנציאל שינה גבוה, לא מצאתי סיבה פיזיולוגית או ביומכנית לעיכוב ההתפתחותי. מצד שני לא היה ספק שיש עיכוב כזה, רוני לא הייתה מסוגלת לעשות אפילו פעולות פשוטות כמו הורדת הראש על הרצפה ושכיבה נינוחה על הבטן, שלא לדבר על זחילה וישיבה.
כמה שאלות ששאלתי את עצמי –
1. האם יש קשר בין העיכוב ההתפתחותי לקשיי השינה?
2. האם להורים יש חלק בעובדה שרוני לא מגלה עצמאות סיסטמטית, לא במישור ההתפתחותי ולא בשינה?
3. האם טיפול בעיכוב ההתפתחותי לצד טיפול והדרכה התנהגותית בשינה, ישפיעו על אופי השינה? ולהפך – האם טיפול בקשיי שינה והתייחסות לגורמי הקושי תוביל גם לקפיצה התפתחותית?
4. האם העובדה שתינוק "פעיל" יותר במשך היום תורמת לאיכות השינה שלו? והאם תינוק שאינו מפותח דיו ולכן לא "זז" מספיק, לא מגיע לעייפות מספקת כדי להירדם?
5. האם עצמאות היא תכונה המשפיעה על כל מרכיבי ההתפתחות? ומה הקשר בין עצמאות התפתחותית, היכולת להתרחק מאימא ולחזור אליה, לבין עצמאות בשינה?
6. האם אפשר לטפח או "להרוס" עצמאות? האם עצמאות היא בכלל תכונה שאפשר להקנות לתינוק? והאם העצמאות שלו תלויה גם בביטחון הגופני והחושי שלו, אותו ביטחון ש"אפשר להתרחק כי יש לאן לחזור"?
מאחורי המושג "ללכת לישון" בלילה מסתתרת פרידה! שינה היא פעולה שהתינוק עושה לבד, בעצמו, כשהוא מנותק מהחוויות שבחוץ ומהאנשים הקרובים לו ביותר. לשם כך נחוצה עצמאות.
לתינוקות רבים הפרידה קשה, במיוחד אותם תינוקות התלויים באינספור הרגלי שינה שאותם יוצרים… ההורים. הרגלי שינה התלויים בתיווך הורי כמו מוצץ, הנקה, האכלה, נדנוד, קפיצה על כדור וכיוצא באלה – פוגעים ביכולתו של התינוק להירדם בעצמו, ובכך מרחיקים ממנו את העצמאות בשינה. הם יוצרים תלות שמנוגדת לעצמאות.
וכיצד כל אלה קשורים להתפתחות או לעיכובים התפתחותיים?
אותם הרגלים ממש – מנשא, תנועה, קפיצה על כדור – תורמים רבות להתפתחות טובה, כשהם חלק מעולם הגירויים של התינוק, וחלק משמעותי מסדר היום שלו, אך אינם קשורים בשינה. גירויים אלו, כשאינם מחוברי שינה, תורמים לתנועתיות טובה יותר, מחזקים שרירים, מפתחים את מערכת שיווי המשקל… כולם חשובים להתפתחות טובה!
והתפתחות טובה, מובילה ל… נכון, עצמאות!
אלה ההמלצות שניתנו להוריה של רוני, והן נכונות בכלל לשיפור העצמאות בלילה –
1. כדי לטפח עצמאות ויכולת פרידה בלילה, יש לטפח אותה גם ביום!
2. ההתנהלות במהלך היום והדיאדה בין ההורים לתינוק קריטית – אין דבר כזה תינוק לא עצמאי, יש תינוק שלא יוצרים עבורו תנאים להיות כזה! כשההורים עושים עבורו הכול, ונחלצים לעזרתו בכל עניין, התינוק מתרגל לכך. תינוק אינו מבחין בין התנהגות במהלך היום להתנהגות בלילה – ואם זה מה שהוא מכיר, הוא יצפה שיחלצו לעזרתו גם כשאינו נרדם בלילה.
3. יש לזמן לתינוק חוויות של פתרון בעיות – להימנע מלעשות עבורו פעולות שעם מעט מאמץ הוא יכול לעשות בעצמו. לדוגמה: כשהתינוק שוכב ומושיט יד לצעצוע שנמצא מחוץ להישג ידו – אל תמהרו לקרב אליו את הצעצוע, גם אם הוא "מקטר" רגע, תנו לו לנסות להגיע אליו בכוחות עצמו.
4. וודאו שיש לתינוק מספיק חוויות של שיווי משקל שמאתגרות אותו, מפתחות את מערכות החישה שלו ואת התמצאותו במרחב.
5. התינוק שלכם כבר בן מספר חודשים? האם אתם מרגיעים אותו כפי שמרגיעים תינוק בן יומו? הוא כבר לא זקוק לזה. אל תצפו מהתינוק "להתבגר", אם אתם נותנים לו גירויים של תינוק שרק נולד.
6. כל הרגלי השינה "השלילים" של התינוק – נדנוד, מנשא, כדור, תנועה, ידיים – הופכים להיות גירויים חיוביים כשהם חלק מסדר היום ואינם משמשים כאמצעי תיווך לשינה.
7. לעיתים כישורים הקשורים לשלב התפתחותי (התהפכות, זחילה וכו') הם אותם הכישורים המובילים לכישורי שינה! אם אתם חושבים שהתינוק מעוכב התפתחותית וגם אינו ישן, גם אם לא חשבתם שיש קשר בין הדברים, מומלץ לבדוק אותם. חשוב לפנות לאיש מקצוע שמטפל בשני המישורים הללו – טיפול באחד מהם ישפיע השפעה עמוקה על השני.