הקשר בין התבנית הגופנית להתנהגות התינוק

האם שכיבה על הבטן תשפיע על אופיו של התינוק?
האם שכיבה מרובה על הגב מעוררת ומייצרת אצל התינוק בהלת יתר?
האם יש קשר בין זקיפת יתר לעוררות ?לסקרנות?
האם יש קשר בין כפיפה ולשכיבה על הבטן ליכולת להרפות? להתערסל? לאפשר? לסמוך?
האם תינוק עם טונוס נמוך, הוא שקט יותר? רגוע יותר? ישן יותר? "מלאכי"?
האם יש קשר בין טונוס גבוה לבכי?
האם טיפול והתייחסות לתבנית הגופנית של התינוק ,ישפיעו גם על אופיו או התנהגותו ?

התפתחות תינוקותהורים רבים אינם יודעים לשים את האצבע על הקשר בין התבנית הגופנית של התינוק, לדפוסים אותם רוכש לבין התנהגותו .

ובעקבות כך הרבה פעמים מחפשים את הפתרונות לקושי עצמו .

בכי, סקרנות, עוררות יתר, עיכוב התפתחותי, קושי בהרדמות ובשינה, עצבנות, ערנות

במקום לחפש את הפתרונות ל"מעוררי" הבעיה:

טונוס, זקיפת יתר, מתח גבוה, שכיבה מרובה על הגב, קושי בלהרפות וכן הלאה..

בשביל להבין את החד משמעויות בתשובה שלי יש לצאת מתוך נקודת הנחה בסיסית שההתפתחות שלנו היא התפתחות מהפנים החוצה..

אנחנו מתחילים להתפתח חושית מוטורית ומושפעים רבות אפילו מהאופן והמנח בו אנו מורגלים להיות(גב, בטן ,צדדים,עירסול, ידיים) ורק לאחר מכן מתפתחים רגשית התנהגותית קוגניטיבית וכן הלאה…

ולכן הטיפול בסימפטום לא בהכרח נותן את המענה..

אם ניגש לתינוק המרבה לבכות, נוקשה, זקוף יתר על המידה ובעל טונוס גבוה וננסה לתת מענה לבכיו לא בטוח שנצליח. אך אם נערסל אותו נכניס אותו למנשא ונעזור לו להרפות ולהוריד מתח גופני אז נגלה במרבית הפעמים תינוק סומך ורגוע .

אם ננסה "לכבות" סקרנות יתר של תינוק על יד כיבוי האור או העדר חשיפה לגירויים מעוררים לא בטוח שנצליח כל עוד גבו יהיה זקוף יתר על המידה ולא תהיה לו היכולת להוריד את הראש.

אם נרצה לגרום לתינוק לישון טוב לא יעזור שום טקס אם שריריו יהיו מתוחים ומוחזקים יתר על המידה ולא יהיו לו היכולות להרפות.

נוכל לשמור על שקט רב ולהוריד את הרעשים בבית אך אין מה לעשות הרפלקסים "אורבים" לתינוק כשנמצא על הגב וכאשר נמצא במנח של זקיפה ,לכן רוב הסיכויים ששנתו לא תהיה רצופה ..

נוכל לחפש אינספור מוצצים יצירתיים בכדי להשקיט את בכיו של התינוק אך כל עוד התינוק לא יהיה במצב של כפיפה הוא לא בהכרח יהיה תינוק שקט ורגוע.

 

ההתייחסות בחודשים הראשונים צריכה להיות לתבנית הגופנית! ולא "לאופיו " של התינוק ולתגובותיו

הורים רבים מספרים לי שהתינוק שלהם לא "מתרפק" יש לו" אופי" כזה אינו מוריד את הראש עלינו צריך להיות חולה בכדי שזה יקרה..האם זה אופי? או האם כשנבדוק נגלה לעומק שאותו תינוק מעולם לא ישן על הבטן ומעולם לא למד להוריד ולהרפות את הראש ברמה הפיסית, אם כך האם יש קשר בין הורדת הראש ה"פיסית" הנרכשת ממש סמוך ללידה להורדת הראש המנטלית? היכולת לסמוך? להתרפק,? האם יש קשר בין היכולת להרפות את שרירי הגב ליכולת להרפות ולסמוך באופן כללי?

הורים רבים מספרים לי שהילד סקרן " מבקש" להיות עם הפנים החוצה במנשא "מבקש" להרים עוד שלב בעגלה, עוד הם מספרים שקשה לו לישון ולהירגע…

אם נהפוך את המנשא פנימה ונשכיב אותו על הבטן בעגלה אולי נגלה שסקרנותו פחתה.? אולי הכפיפה תייצר סקרנות חושית ולא ויזואלית ומכאן תאפשר לו פשוט להרפות?…

הורים רבים מספרים לי שיש להם תינוק " עצלן" חסר מוטיבציה אינו משתדל כשאני נכנסת לעומקם של דברים אני מגלה שהתינוק בעל טונוס נמוך ,גמיש , נמצא רוב היום על הגב או בתוך טרמפולינה ובנוסף הגירויים העיקריים שמקבל הם מזון כמענה לבכי ומתן הצעצוע לידו בדורשו אותו…אז האם יש קשר בין אופיו לתבניתו?

האם התייחסות לטונוס השרירים לתבניתו וליכולותיו תשפיע גם על המוטיבציה ועל עצלנותו?

השנה הראשונה לחיים היא חשובה והתנאים שהסביבה ההתפתחותית מייצרים עבור התינוק חשובים לא פחות.

אין חלילה להמעיט מהמטען הגנטי המבדיל בין אדם למשנהו ועל העובדות הנקבעות מראש…

אך התנאים אותם יקבל התינוק, התבנית אותה ירכוש בעקבות הגירויים אותם יקבל ישפיעו על מי שיהיה ובראש ובראשונה על תכונותיו התנהגותו ואופיו בהמשך .

מעברים

רונה ברזלי ליבני